גיא ברנס

בעלים חברת גרין וול ישראל

לאורך אלפי שנים סיפק הטבע את כל המשאבים שהאנושות זקוקה להם – מזון, אוויר נקי, מים, מחסה ומרגוע לנפש.

ועם זאת, בחר האדם להתנתק מהטבע: מחקרים רבים חוזים שעד שנת 2030 תתגורר רוב אוכלוסיית העולם בערים, וישראל כבר שם:

90% מאוכלוסיית ישראל גרה בערים.

ככל שערים כמו תל אביב צפופות יותר, הבניה היא לגובה וחסרים שטחים ירוקים.

זהו יתרונה הגדול של שיטת הגינון הורטיקלי פורצת הדרך – היא חוסכת הקצאת שטחים ומפנה עתודות קרקע יקרות.

קיר ירוק בגודל 300 מ"ר שקול לחורשה בת 30 עצים בגובה 15 מטר מבחינת האפקט האקולוגי שלה וספיחת זיהום האוויר.

 

ליתרונותיו האקולוגיים של קיר ורטיקלי חשיבות רבה בערים. הוא מגן על מעטפת הבניין ע"י צמצום תנודות טמפרטורה כמו גם מפני קרניים אולטרה סגולות, קרינה אלקטרומגנטי וגשם חומצי, מעניק בידוד אקוסטי ותרמי התורם לחיסכון ולהתייעלות אנרגטית, מסייע בניקוי מים אפורים ומוסיף לחות טבעית

בנוסף, הוא משביח את האוויר בבקטריות פרו-ביוטיות ומעשיר אותו בחמצן

העולם צועד כיום לתחום הקירות היישומיים. במשרדים לדוגמא, מתקינים קירות ביו פילטר שמנקים את האוויר. הם מנטרים את רמת הזיהום, והמערכת האקולוגית יודעת להוריד בהתאם את הרמה באמצעות פוטוסינתזה. ככל שכמות ה- CO2 באוויר גבוהה, המערכת מגבירה את תהליך הפוטוסינתזה. סביב כל הטכנולוגיה הזו יש גם מערכות שנותנות התראות. אם פעם היינו צריכים לעלות לקומות הגבוהות כדי לראות מה קורה, היום מגיעים לשם רק כשיש התראה על בעיה. אם אזור מסוים לא מקבל השקיה, מתקבלת הודעה ב- SMS והדברים נפתרים מראש, ולעתים מרחוק.

ברמה המוניציפלית והארצית, יתרונותיה האקולוגיים של הטכנולוגיה בולטים אף יותר. יער ורטיקלי ששטחו 800 מ"ר, למשל, סופג 400 טון גזים רעילים בשנה, מעבד 200 ק"ג של מתכות כבדות, מייצרת חמצן לכ- 500 אזרחים בשנה וסופג זיהום של כ- 450 כלי רכב ביום.

זהו שם המשחק, כי בערים אין אפשרות לנטוע יער או לשתול יותר עצים. אין מקום. אבל קירות ומחלפים יש אינספור וכיום ריאות ירוקות הן צורך